החינוך בעזה נפגע בשל המצב ההומניטרי המידרדר

הסכסוכים החוזרים ונשנים ברצועת עזה וכתוצאה מהם הנזק וההרס של מתקני חינוך שיבשו שירותים ופגעו ברווחתם הפסיכו־חברתית של ילדים ומורים.[1] מערכת החינוך בעזה נפגעה גם מ־11 שנות מצור ומהכשל המתמשך להביא לפיוס פלסטיני אמיתי מבית, למרות ההסכם שנחתם בחסות מצרים באוקטובר 2017. תוכנית המענה ההומניטרי לשנת 2018 זיהתה יותר מ־450 אלף תלמידים ומורים בבתי הספר היסודיים, התיכוניים ובגני הילדים כ"בני אדם נזקקים". כ־50% מהתלמידים (בני 17-5) אינם מממשים את מלוא פוטנציאל ההשכלה שלהם, מצב שמשמעו הוא כי הפגיעה הפסיכו־חברתית של מעשי האיבה הובילה להידרדרות בהישגי הלמידה ולקשיים בקריאה ובכתיבה.[2]

בתי הספר בעזה סובלים מצפיפות־יתר כרונית: 70% מבתי הספר של אונר״א ו־63% מבתי הספר בניהול משרד החינוך פועלים במתכונת של משמרות כפולות. עקב כך מצומצמות שעות ההוראה במקצועות ליבה ולמידת תוכניות יסוד. כן מקשה מתכונת לימודים זו על תלמידים למקד את לימודיהם ומגבירה את רמת האלימות בבתי הספר. בנוסף על כיתות הלימוד הצפופות, לרשות בתי הספר עומד זמן מוגבל לתגבור הלמידה, לתמיכה בתלמידים מתקשים ולמתן תוכניות הוראה מתקנת או פעילויות שמעבר לתוכנית הלימודים.

לדברי משרד החינוך וההשכלה הגבוהה, כדי לספק לתלמידים סביבת למידה בטוחה ונאותה יש לבנות ברצועת עזה עד שנת 2021 86 מבנים לבתי ספר חדשים, ולהוסיף 1,081 כיתות למבנים הקיימים. בשלהי אפריל 2018 הודיע משרד החינוך וההשכלה הגבוהה כי יבנה בעזה מאה בתי ספר חדשים של הרשות הפלסטינית וישפר את מערכת גני הילדים, המשרתת כעת 66,150 ילדים ב־683 גנים. נכון לעכשיו, רק 30% מהילדים הקטנים יותר (בגילים 6-3) בעזה הולכים לגני ילדים מורשים, ובשל כך ילדים רבים מוזנחים דווקא בשלב כה מכריע של הלמידה וההתפתחות ההוליסטית.

השלכות הגרעון הכרוני בחשמל והעוני על החינוך

הישגי התלמידים והמוטיבציה שלהם ללמוד נפגעים גם מן ההקשר העזתי הרחב יותר, של הפסקות חשמל יזומות מתמשכות וקיצוב בחשמל, תנאי מחסה וחיים ירודים ומחסור כלכלי.

תלמידי עזה על פי סוג בית הספר

הגרעון הכרוני בחשמל, הגורם להפסקות חשמל יזומות הנמשכות עד 20 שעות ביממה, מגביל את זמן הלמידה של תלמידים ואת יכולתם להתרכז בלימודם. נודעו לו השלכות שליליות על זכותם לחינוך בבית הספר ובבית ועל יכולתם ליהנות מחינוך כזה, והוא מגביר את שיעור הנשירה מהלימודים. ילדים הנושרים מהלימודים מצויים בסיכון לעבודת ילדים או להשתתפות בפעילויות מסכנות חיים, והדבר מגביר את הדרישות המופנות כלפי מערכת ההגנה בעזה, הכורעת מלכתחילה תחת הנטל.

לדברי משרד החינוך וההשכלה הגבוהה, מדי חודש דרושים 130 אלף דולר לקניית דלק להפעלת גנרטורים שיאפשרו ל־253,263 ילדים ללמוד בסביבה בית־ספרית נאותה, להשתמש במעבדות מדע ומחשבים ולהשתתף בלימודי מקצוע. בשנת 2017 ביקש משרד החינוך וההשכלה הגבוהה מכוח המשימה לענייני חינוך תמיכה כספית כדי לקיים את בחינות הבגרות (תווג׳יהי) על פי אמות מידה חינוכיות ראויות; כוח המשימה נענה וסיפק למשרד החינוך 10,000 ליטר דלק חירום. הפסקות החשמל היזומות משבשות גם את תפקודם של 10 מתקני התפלת המים של משרד החינוך, המוצבים בבתי ספר כדי לספק לתלמידים מים בטוחים לשתייה. בשל המצב הסוציו־כלכלי המידרדר בעזה, עלויות החינוך הגבוה יותר מהוות נטל משמעותי עבור רוב המשפחות: כ־20 אלף בוגרי תיכון בעזה לא קיבלו את תעודותיהם משום שלא יכלו לשלם את כל שכר הלימוד ותשלומים אחרים.

השלכות הפילוג מבית על מורים

בעקבות השתלטות חמאס על עזה ב־2007, אלפי עובדי ציבור שקיבלו את שכרם מהרשות הפלסטינית ברמאללה, כולל מורים, אולצו על ידי הרשות לחדול לעבוד, או שהוחלפו על ידי עובדי ציבור שגייסו הרשויות בעזה ואשר לא קיבלו את משכורותיהם מהרשות הפלסטינית. מאות מיזמים ממשלתיים בעזה הוקפאו, וקוצץ תקציב הרשות הפלסטינית לסניפים העזתיים של משרדי ממשלה, לרבות משרד החינוך וההשכלה הגבוהה. כחלק מתהליך הפיוס שנחתם ב־2017 עובדי משרד החינוך והחינוך הגבוה, ובהם 800 מורים, חזרו לעבודתם, אבל המשרד דיווח על צורך חיוני לגייס 231 מורים לשנת הלימודים 2017/18, בכדי לגשר על המחסור באנשי סגל. כן קיים סיכון שמורים יפסיקו לעבוד אם משכורותיהם לא ישולמו ואם לא יוסעו לבתי הספר. נכון לעכשיו, אין בנמצא תקציב תפעולי למורים מחליפים במקרים של יציאה לחופשת לידה או חופשות זמניות אחרות; על פי הערכות, מצב זה פוגע ב־54 אלף ילדים. כן יש צורך חיוני להבטיח שהמורים השבים לעבודתם והמורים שגויסו זה עתה יקבלו הכשרה נאותה בתוכנית הלימודים החדשה.

המשבר הכספי באונר״א

נכון לעכשיו, אונר״א מספקת חינוך יסודי ל־271,161 תלמידים פלסטינים פליטים ב־275 בתי ספר ברחבי רצועת עזה. נתון זה מייצג גידול של כ־10,000 תלמידים בשנת הלימודים 2016/17. המצב הסוציו־כלכלי בעזה יצר עוני נרחב ושיעורי אבטלה גואים, ורוב רובם של התלמידים בבתי הספר של אונר״א באים ממשפחות עניות ופגיעות. כ־8,800 מורים מועסקים גם הם בבתי הספר של הסוכנות.

כדי להכיל את מספר התלמידים הגדל והולך ולהעניק להם סביבת למידה ראויה, על אונר״א להמשיך ולהשקיע בתשתית החינוכית שלה ולשפר את הגישה למים בטוחים לשתייה, למתקני תברואה ולאספקת חשמל רציפה. בנוסף על השיקום של מתקני בית ספר קיימים, דרושים מדי שנה כחמישה בתי ספר חדשים שיפעלו במתכונת של משמרות כפולות.

המספרים הגדלים של תלמידים הלומדים בבתי הספר של אונר״א יוצרים לחץ גובר והולך על תוכנית החינוך של הסוכנות, במיוחד בהקשר הנוכחי של קיצוץ דרסטי במימון: בעקבות החלטתה של ארצות־הברית, התורמת העיקרית לאונר״א, לצמצם משמעותית את הקצאתה הכספית לשנת 2018, ניצבת הסוכנות בפני הגירעון החמור ביותר ב־68 שנות קיומה. אף שהסוכנות הצליחה להשיג די מימון להשלים את שנת הלימודים הנוכחית ולשמר מתן שירותי ליבה אחרים בחודשי הקיץ, הפעילות במחצית השנייה של השנה, לרבות שירותי החינוך של אונר״א, טרם הובטחה. מצב זה מאיים על המשך תוכנית החינוך של אונר״א באיכותה ובהיקפה הנוכחיים. צפיפות־יתר בכיתות הלימוד, יחס גבוה יותר של תלמידים למורים ושיעורי נשירה גבוהים יותר עלולים אף הם להופיע. ייתכן שאונר״א לא תוכל לשמר את אותה רמת תמיכה מיוחדת לתלמידים המתקשים בלימודים או לתלמידים בעלי מוגבלויות. הסוכנות עלולה אף להיאלץ לבצע קיצוצים נוספים בשגרת התחזוקה ההכרחית עבור בתי ספר, גנרטורים ומתקני תברואה, ולצמצם את מספר השומרים והשרתים בבתי הספר.

מקרה מבחן: אנו יכולים להמשיך רק הודות להורים ולמורים

מר ריאד לובאד מכהן מאז שנת 2006 כמנהל של בית הספר התיכון לבנים אל־כרמיל בעזה.

"יש לנו בבית הספר שלנו 950 תלמידים וכחמישים עובדים. כולנו סובלים בשל המצב הכלכלי והיעדר החשמל, שנודעו לו השלכות שליליות על ההישגים האקדמיים של התלמידים. יש תלמידים הנעדרים מהלימודים כדי לעבוד, ואחרים עובדים אחרי הלימודים, בלילות, כדי לעזור בפרנסת המשפחה.

"מורים מסוימים אינם יכולים להגיע לבית הספר מפני שאין להם כסף לתחבורה; או שהם אינם מקבלים את משכורתם או שהם מקבלים משכורת לאחר ניכויים.

"מאז אוקטובר 2017 קיבלנו ממשרד החינוך וההשכלה הגבוהה רק 300 שקל כהוצאות תפעוליות, סכום שאינו מכסה את הוצאות התחזוקה, חומרי הכתיבה או צרכים אחרים שלנו. כדי להתמודד עם הפסקות החשמל היזומות הצלחנו לקבל את אישור משרד התחבורה, הנמצא לידינו, לספק לבית הספר קו חשמל מהגנרטורים לשעת חירום שלהם. זה לא מספיק להאיר את הכיתות, ואספקת דלק לגנרטור, שלהפעלתו דרושים כ־2.5 ליטר דלק בשעה, מהווה גם היא בעיה. בעבר סייעו לנו הורי התלמידים באספקת דלק, אבל עכשיו המצב הכלכלי כה גרוע שהם כבר אינם יכולים לעשות זאת.

"כדי להפחית בהוצאות קוצצו למינימום פעילויות שמחוץ לתוכנית הלימודים, שההורים מספקים תמיכה גם עבורן. בשבוע שעבר זכו 45 מהתלמידים שלנו במקומות הראשונים במספר תחרויות, אבל לרוע המזל לא יכולנו להרשות לעצמנו להעניק להם פרסים, אלא רק הדפסנו להם תעודות הצטיינות. אנחנו יכולים להמשיך רק הודות לתרומות של הורים, שאפשרו לנו לספק בחינות ולבצע חלק מעבודות התחזוקה הדרושות. והודות למורים, שחרף המצב עדיין מחויבים ללמידה ולהישגים של תלמידיהם."

* מאמר זה נמסר על ידי יוניצף, קרן החירום הבינלאומית של האו״ם לילדים.