אתגרים הנובעים מעקירה ממושכת: פתרונות מחסה זמניים לעקורים בבית חנון

בית חנון הוא יישוב פלסטיני הממוקם בצפון רצועת עזה, קרוב לשטח שהגישה אליו מוגבלת לאורך גדר המערכת עם ישראל (ראו להלן מסגרת על שטחים שהגישה אליהם מוגבלת). במהלך מעשי האיבה בעזה ביולי־אוגוסט נגרמו לבית חנון נזקים כבדים. כ־3,600 משקי בית, שהם כמחצית מ־50 אלף תושבי בית חנון, נעקרו בשל נזק או הרס מוחלט של בתיהם (1,466 בתים הרוסים ו־995 שניזוקו קשות). כל תושבי בית חנון הם פליטים פלסטינים.[1]

מאז הפסקת האש באוגוסט 2014, התמקמו עקורים בבית חנון ביחידות דיור טרומיות בשני אתרי עקורים זמניים: 89 משקי בית על אדמה בבעלות העירייה ו־80 ביחידות דיור טרומיות שהוקמו בקרבת בתיהם הרוסים. אחרים שוכנו אצל משפחות מארחות או במרכזים קולקטיביים של אונר״א. עד לאמצע יוני סגרה אונר״א את המחסה האחרון, לאחר שכל המשפחות ששהו בו מצאו דיור חלופי, בסיועה של אונר״א, ובכך אפשרו לבניינים המושפעים לחזור לשימושיהם המקוריים, בעיקר כבתי ספר. באומדנים שביצע המשרד לעבודות ציבוריות ולדיור מסרו עקורים על העדפתם להישאר קרוב ככל האפשר לבתיהם שניזוקו או נהרסו, כדי לשהות קרוב לקרובי משפחה, לבתי ספר של ילדיהם ולשירותים אחרים הניתנים בקהילה המקומית שלהם. כמו כן העדיפו עקורים להישאר בקרבת בתיהם כדי להיעזר בכל סיוע פוטנציאלי שיוצע להם.

לאחר מעשי האיבה בקיץ הקימו עקורים הנחשבים תושבי בית חנון ונציגים מקומיים, בהם עובדי עירייה ואנשי ארגונים מבוססי קהילה, ועד עקרים בבית חנון. הוועד עוקב אחר מצבם של עקורים וכן עוסק בתיאום בעתות חירום, לרבות ארגון מתנדבים שיסייעו לפנות בני אדם למקום מבטחים, כפי שקרה בסערת החורף.

קשיים במתן שירותים

עיריית בית חנון מספקת לעקורים שירותים בסיסיים, לרבות מים, תברואה והיגיינה וטיפול בפסולת. כן מנפיקה העירייה היתרי בנייה ואישורי נזקים, על סמך אומדני נזק ראשוניים. כמו בקרב עקורים אחרים ברחבי עזה, גם בבית חנון אספקת השירותים מתבצעת על ידי גורמים רבים, בהם אונר״א, תוכנית המזון העולמית וסוכנויות או״ם וארגונים לא ממשלתיים אחרים. הסיוע כולל חבילות מזון, פריטים שאינם מזון וסיוע במזומן לתיקון בתים. גורמים מסוימים סיפקו גם מזומן עבור הזדמנויות עבודה, אף כי רק למספר מוגבל של בני אדם. לדברי העירייה, כארבעה חודשים לאחר תום מעשי האיבה קיבלו כ־95% מאוכלוסיית העקורים בבית חנון מאונר״א סובסידיה לדמי שכירות למשך עד ארבעה חודשים. עד עתה לא קיבלו רוב העקורים תשלום אחר כלשהו, למרות צרכיהם הגדלים והולכים.

אחד הקשיים הגדולים ביותר שעימם מתמודדים עקורים הוא זמינותו המוגבלת של דיור בשכירות, יחד עם היעדר משאבים לתשלום דמי שכירות, כתוצאה מההרס הכלכלי, האבטלה והסכסוך החוזר ונשנה. אונר״א יזמה תוכנית הרצה למיזם השלמת מבנים שבנייתם טרם הסתיימה ב־10 יחידות דיור בבית חנון, לשימושן של משפחות עקורים – במסגרת המיזם הוצע לבעלי המבנים תשלום שווה ערך לסובסידיית דמי שכירות לשנתיים, לצורך השלמתה של יחידת הדיור.

לדברי העירייה, קשיים אחרים שעימם מתמודדים עקורים כוללים תשלום של האגרות הדרושות להשגת העתקים של מסמכי בעלות על האדמה, ודמי שירותים עירוניים. יתרה מכך, עקורים ממשיכים להתמודד עם שורה של סיכונים בתחום ההגנה, לרבות נפלי תחמושת בהריסותיהם של בתים שניזוקו או נהרסו. בעזרת מימון מארצות הברית החלה אונר״א מיזם שבמסגרתו פונו עד עתה כ־30% מהכמות העצומה של הריסות שהצטברו בעקבות ההרס הנרחב בבית חנון, אף שבשל הקצב האיטי שבו מתקדם פינוי ההריסות היו עקורים שפינו בעצמם הריסות.

עקורים ביחידות דיור טרומיות סובלים בחום הקיץ

החום העז בעונת הקיץ מחמיר את מצבם הפגיע ממילא של העקורים בעזה. כמענה על כך תיאם משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים אומדן ראשוני, שבוצע במשך חודש מאי על ידי מספר כוחות משימה יחד עם ארגונים שותפים להם ברחבי רצועת עזה, כדי לאמוד את מצב העקורים השוהים ביחידות דיור טרומיות באתרי עקירה זמניים. הצרכים העיקריים שזוהו כללו מתן הצללה באתרים אלה; בידוד למבנים זמניים/קרוואנים; אספקת חשמל יציבה יותר; גישה נאותה למי שתייה, אמצעי אגירת מים חלופיים או מתקני אגירת מים בעלי קיבולת גדולה יותר; מקררים; ומרחבים קהילתיים ממוזגים, לרבות אזורים שבהן ניתן להבטיח את פרטיותן של נשים ושילדים יוכלו ללמוד ולשחק בהם. הקשיים העיקריים שצוינו באתרי העקירה הזמניים בבית חנון היו היעדר הפרטיות בין היחידות, זמינותם המוגבלת של מי השתייה והטמפרטורות הגבוהות בקיץ. כוחות המשימה מפתחים שורה של מענים ספציפיים לתוכניות המענה של כל כוח משימה, על מנת לתת מענה לצרכים הדחופים ביותר שזוהו במהלך האומדן, ואלה ייושמו בשבועות הקרובים.

פערי המידע נותרו בעינם

ספקי שירותים בעירייה עדיין מתקשים לזהות את צורכיהם של עקורים בכדי לשפר את מתן השירותים. אחד הקשיים המתמשכים הוא היעדר מידע על מיקומם המדויק של עקורים ותנאיהם ברמת משק הבית . היעדר מידע על קבוצות חלשות ופגיעות פוגע גם הוא ביכולתם של גורמים הומניטריים לטפל בצורכיהם של פרטים אלה. בתגובה על כך תושק אחרי רמדאן, בתיאום המשרד לתיאום עניינים הומניטריים, יוזמה להכנת פרופיל פגיעוּת של עקורים, בהשתתפות גורמים רבים (כוחות משימה, סוכנויות, רשויות, עיריות והעקורים עצמם), במטרה לנהל מעקב טוב יותר אחר עקורים בעלי צרכים מיוחדים ולאסוף פרטים על מיקום, צרכים וחששות.

מתן מענה לצורכיהם של נכים בעזה

2.4% מתושבי עזה נכים, ובעתות משבר זוהי אחת הקבוצות החלשת והפגיעות ביותר, מבחינת היכולת ליהנות משירותי החירום. לאחר מעשי האיבה בקיץ 2014, השיק ארגון Handicap International, בשותפות עם ארבעה ספקי שירותים לנכים,[2] מיזם מענה חירום שנועד לענות על צורכיהם הדחופים ביותר של נכים. מיזם זה יושם מאוגוסט 2014 עד לפברואר 2015.

המיזם סייע בסך הכול ל־6,475 בני אדם פגיעים: 4,385 נכים (1,986 נשים ו־2,399 גברים) ו־2,090 פצועים (679 נשים ו־1,411 גברים). כ־78% מהעקורים הנכים דיווחו על היעדר גישה לשירותים בסיסיים במהלך תקופת החירום והתקופה שלאחריה, ואילו 48% מהם דיווחו על היעדר גישה לשירותים המיוחדים שלהם נזקקו.

כחלק ממיזם זה תרם ארגון Handicap International לבתי חולים, במהלך מעשי האיבה, 648 מכשירי ניידות, פריטים שאינם מזון וחומרים תרפויטיים לצורך חלוקה לפצועים. מיד אחרי הפסקת האש סייע ארגון Handicap International לארגונים השותפים לו בחמש נפות לספק שירותי שיקום רב־תחומיים, בהם פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, תמיכה פסיכו־חברתית, סיעוד וחבישה, הפניות לשירותים אחרים, וכן מכשירי סיוע וחלוקה של פריטים שאינם מזון. לבני האדם החלשים ביותר שנפגעו מן המשבר ניתנו בסך הכול 27,696 מפגשי שיקום רב־תחומיים, 2,578 מכשירי ניידות ו־3,975 פריטים שאינם מזון. לצוותי יישוג (outreach) של ארגונים שותפים ניתנו תמיכה והכשרה טכניות, כדי להבטיח מתן שירותי שיקום איכותיים לנכים ולפצועים. צופים כי 148 מבין 2,090 הפצועים (7%) יסבלו נכות לצמיתות בשל הפגיעה הפיסית, ו־137 נוספים (6.5%) יסבלו מנכות לצמיתות בשל לקות חושית.[3]

עקור בעל נכות

אבו מוחמד בן ה־53, פליט רשום ואב לתשעה, הפך לעקור כשהבית שבו התגורר עם משפחתו בבית חנון נהרס במעשי האיבה ביולי־אוגוסט. נכותו מחריפה עוד יותר את הקשיים שעמם הוא מתמודד כפליט: הוא משותק ממותניו ומטה מאז גיל שמונה ואינו יכול ללכת. כיסא הגלגלים החשמלי שלו נהרס במעשי האיבה וכעת נאלצים ילדיו לשאת אותו לכל מקום. כראש משק הבית, העובדה שאינו יכול לנוע מקשה עליו מאוד לשקם את תנאי המחסה של משפחתו או לשפרם.

"כל מה שאני צריך זה את כיסא הגלגלים החשמלי שלי, כדי שאוכל לשוב ולהתנייד כמו שעשיתי לפני המלחמה", אמר אבו מוחמד כששאלנו אותו מהו הקושי הגדול ביותר שעמו הוא מתמודד.

במהלך מעשי האיבה בקיץ שהתה המשפחה במחסה של אונר״א בבית חנון, ואז עברה למחסה אחר בג׳באליה. בשל נכותו התקשה אבו מוחמד מאוד לשהות במחסה. גם אשתו סובלת משיתוק בזרועה השמאלית ומשיתוק חלקי ברגלה. אחד מבניהם נפצע בראשו כשהמחסה בבית חנון נפגע מאש ישראלית במהלך מעשי האיבה, ירי שהרג רבים מבני המשפחה המורחבת. הבן הפצוע מבקר דרך קבע במרפאה של אונר״א, שם בודקים את לחץ הדם שלו, וסובל מכאבי ראש בלתי פוסקים ודימומים תכופים מאפו.

המשפחה המורחבת כוללת 38 בני אדם, שכולם התגוררו בעבר במבנה הרב־קומתי שנהרס במעשי האיבה. כעת חזרו בני המשפחה למקום שבו היה בעבר ביתם והקימו שם מחסים מאולתרים. קולות הירי ממתקן האימונים הצבאי הישראלי הסמוך מבהילים את הילדים. תנאי חייה של המשפחה קשים מאוד, כמה מילדיו ונכדיו של אבו מוחמד סובלים מפריחה בכל גופם, והילדים הצעירים ביותר מרבים לבכות. בן אחד, בן 16, מחטט בעיי החורבות ומוכר למחזור את הלבנים והמלט שהוא מוצא. עיסוק זה מסוכן מאוד, בשל נוכחותם של נפלי תחמושת, אבל משאביה של המשפחה כה דלים עד שהם מרגישים שאין להם ברירה.

לבני משפחה יש מעט מאוד מים, וכמעט שאין להם אפשרות להתרחץ באופן סדיר. הם מקבלים סיוע במזון, ומדי שלושה חודשים אבו מוחמד מקבל תמיכה כספית צנועה ממשרד הרווחה, בשל נכותו. בנוסף קיבלה המשפחה מאונר״א הקצבה חד־פעמית לדמי שכירות, וסובסידיה לרכישת ריהוט. במאי הצליחה משפחתו של אבו מוחמד לעבור לקרוואן באתר עקירה זמני. הטיפול במשפחה הועבר חזרה לאונר״א, כוח המשימה לענייני בריאות וארגון Handicap International להמשך מעקב.

* תוכנו של מאמר זה נמסר על ידי הצוות לענייני עקירה עירונית מחוץ למחנות מטעם מועצת הפליטים הנורבגית בעזה. "עקירה עירונית מחוץ למחנות" היא יוזמה שמנהלת מועצת הפליטים הנורבגית. תוכנה מתבסס על מידע שמספקים מנהלן העירייה בעיריית בית חנון וחבר בוועד החירום הלאומי של בית חנון, המייצג את העקורים באזור זה.