הרס מבנים ועקירה בגדה המערבית | אפריל 2018

דגשים

• עלייה במספר ההריסות בשטח C לצד ירידה במספרן בירושלים המזרחית
• מגרש משחקים שנבנה במימון תורמים נהרס ו־12 מחסים למגורים במימון תורמים נחשפו לסכנת הריסה
• קהילה בדואית בשטח C של נפת ירושלים מצויה בסיכון מוגבר להעברה בכפייה בעקבות פסיקת בית משפט

סקירה כללית

באפריל הרסו הרשויות הישראליות או תפסו בסך הכול 44 מבנים בבעלות פלסטינית בגדה המערבית, עלייה לעומת הממוצע החודשי ברבעון הראשון של 2018 (33 מבנים) ובמשך שנת 2017 (35 מבנים). עם זאת, מאחר שמרבית המבנים שנהרסו או נתפסו לא היו מבני מגורים או שטרם אוכלסו, מספר בני האדם שנעקרו בחודש אפריל (13) פחת משמעותית, ואילו בני האדם שמקורות מחייתם וגישתם לשירותים נפגעו (584) גדל לעומת הרבעון הראשון של 2018.

בשטח C, מספר המבנים שנהרסו או נתפסו באפריל גדל ב־40% כמעט לעומת הממוצע החודשי בשלושת החודשים הראשונים של 2018. בסך הכול נפגעו 13 קהילות, ומבין המבנים 32 נהרסו או נתפסו בגין היעדר היתרי בנייה ושלושה נהרסו או נתפסו בהקשר של סלילת כבישים.

באחת התקריות, ב־9 באפריל, הרשויות הישראליות פירקו ותפסו בית ספר בן ארבע כיתות בכפר חִ׳רְבּת זָנוּתָה שבנפת חברון. הריהוט בבית הספר, שני בתי שימוש ניידים ושלושה מכלי מים נתפסו אף הם. ב־15 באפריל נהרסו ארבעה אוהלים שהוקמו בעקבות התקרית כתחליף זמני לכיתות. בית הספר פעל בניהול הרשות הפלסטינית ושירת 24 ילדים וילדות מגיל הגן ועד כיתה ו׳. בשנים קודמות ניסו הרשויות הישראליות להביא להריסת הכפר כולו, בעילה של שימור אתר ארכיאולוגי בקרבת מקום.

בתקרית נוספת שתועדה בחודש אפריל, בקהילה הבדואית הפלסטינית ג׳בל אל־באבא שבנפת ירושלים, אולצו התושבים לפרק קרוואן לאחר שקיבלו התראה מהרשויות הישראליות. הקרוואן הותקן שבועות אחדים קודם לכן במימון תורמים, ושירת בחלקו כגן ילדים, בחלקו כמרכז לנשים וכמרפאה (פעם בשבוע).

ב־25 באפריל קיים נידון בבג״ץ גורלה של קהילה בדואית אחרת באותו אזור, ח׳אן אל־אחמר אבו אל־חילו. במהלך הדיון חזרו הרשויות על כוונתן ליישב מחדש את הקהילה כולה באתר סמוך (אל־ג׳בל מערב), ואילו בית המשפט רמז כי חרף התנגדות התושבים לא יפסוק נגד יישוב מחדש מסוג זה; פסיקה סופית צפויה בעתיד הקרוב. בקהילה פועל בית ספר יסודי המשרת גם את תושביהן של ארבע קהילות בדואיות סמוכות. לפחות 45 בתי ספר בגדה המערבית (37 בשטח C ו־8 בירושלים המזרחית) מצויים בסכנת הריסה חלקית או מלאה.

שתי הקהילות הבדואיות שנזכרו לעיל, וכן 16 קהילות נוספות, ממוקמות בתוך שטח אסטרטגי המתוכנן להרחבתה של ההתנחלות מעלה אדומים (תוכנית E1) או לידו. בלא הסכמה מושכלת ואמיתית מצד התושבים, שבסביבה הכופה הנוכחית כמעט בלתי אפשרי להשיגה, עלול יישובן מחדש לעלות לכדי העברה בכפייה, שהיא הפרה חמורה של אמנת ג׳נבה הרביעית.

שלא כמו בשטח C, בירושלים המזרחית פחתו ההריסות באפריל (3 מבנים) ב־83% לעומת הממוצע החודשי בשלושת החודשים הראשונים של 2018 (18), ולא כללו אף בית מאוכלס. זהו הנתון הנמוך ביותר מסוגו שתועד בירושלים המזרחית מאז יוני 2017. אחד המבנים שנבחרו להריסה היה מגרש משחקים שנבנה במימון תורמים ושירת שמונים ילדים בכפר עקב, אחד השטחים המוניציפליים שגדר ההפרדה מנתקת מיתר העיר; שכונות מסוג זה סובלות מפערים קשים במתן שירותים כיוון שהעירייה נטשה אותן כמעט לחלוטין.

מאז תחילת 2018 נהרסו או נתפסו 15 מבנים שנרכשו במימון תורמים בעלות של יותר מ־25,700 אירו, נתון המהווה כ־20% מהמבנים שנהרסו או נתפסו בתקופה המקבילה בשנת 2017.

שני מבנים נוספים נהרסו החודש בשני יישובים פלסטיניים בשטחי A ו־B. בתקרית אחת נהרס לשם ענישה בית משפחתו של אדם שהשתתף בהריגת מתנחל בחודש ינואר, ובשנייה נהרס בית במהלך מבצע חיפוש.