אזרחים בעזה מצויים בסכנה קיצונית והעולם עומד מנגד: עשר דרישות במאמץ למנוע אסון חמור עוד יותר

הודעה מטעם ראשי ועדת הקבע הבין־סוכנותית

ניו יורק/ג׳נבה/רומא, 21 בפברואר 2024 – בזמן שחלף מאז המתקפות הברוטליות ב־7 באוקטובר וההסלמה לאחריהן, במשך פחות מחמישה חודשים, נהרגו ונפצעו ברצועת עזה עשרות אלפי פלסטינים – רובם נשים וילדים. יותר משלושה רבעים מהאוכלוסייה אולצו לעזוב את בתיהם, רבים מהם נעקרו פעמים רבות, והם מתמודדים עם מחסור קשה במזון, מים, תברואה וטיפול רפואי – הצרכים הבסיסיים להישרדות.

הפגיעה השיטתית והפירוק של מערכת הבריאות נמשכים, ונודעו לכך השלכות הרות אסון. נכון ל־19 בפברואר, רק 12 מתוך 16 בתי החולים עם יכולות אשפוז עדיין מתפקדים, וזאת רק באופן חלקי. מאז 7 באוקטובר היו יותר מ־370 מתקפות על רפואה בעזה.

מחלות משתוללות. רעב המוני קרב ובא. המים מגיעים בזרזיף. תשתית בסיסית הושמדה. ייצור המזון חדל. בתי חולים הפכו לזירות קרב. מיליון ילדים מתמודדים מדי יום עם טראומה.

מחוז רפיח, היעד האחרון ליותר ממיליון בני אדם עקורים, רעבים ומוכי טראומה המצטופפים בתוך פיסת אדמה זערורית, הפך לעוד שדה קרב בסכסוך אכזרי זה. הסלמה נוספת של האלימות באזור המאוכלס בצפיפות תגרום להרג המוני. והיא עלולה להנחית מכת מוות על המענה ההומניטרי, שכבר עתה מאיים לקרוס.

בעזה שום מקום אינו בטוח.

עובדים הומניטריים, בעצמם עקורים מביתם ומתמודדים עם הפגזות, מוות, הגבלות תנועה והתפרקות הסדר האזרחי, ממשיכים במאמציהם להושיט סיוע לנזקקים לו. אבל נוכח מכשולים כה רבים – לרבות חוסר ביטחון והגבלות תנועה – יש גבול למה שהם יכולים לעשות.

מענה הומניטרי בשום כמות שהיא לא יפצה על חודשי המחסור שסבלו משפחות בעזה. זהו הניסיון שלנו להציל את המפעל ההומניטרי כדי שלכל הפחות נוכל לספק את דרישות היסוד המינימליות: תרופות, מי שתייה, מזון ומחסה לנוכח הטמפרטורות הצונחות.

לשם כך דרושים לנו:

1. הפסקת אש מיידית.
2. הגנה על אזרחים ועל התשתית שהם זקוקים לה.
3. שחרור מיידי של בני הערובה.
4. נקודות כניסה אמינות שיתירו לנו להכניס סיוע דרך כל המעברים האפשריים, לרבות לצפון עזה.
5. ערובות ביטחוניות ומעבר ללא הפרעות לצורך חלוקת סיוע בהיקף נרחב בכל רחבי עזה, ללא סירובים, עיכובים ומניעת גישה.
6. מערכת הודעות הומניטריות מתפקדת שתתיר לכל אנשי הסגל ההומניטרי והאספקה ההומניטרית לנוע בתוך עזה ולבצע חלוקה בטוחה של משלוחי סיוע.
7. כבישים עבירים ושכונות שיפונו מנפלי תחמושת.
8. רשת תקשורת יציבה שתאפשר לעובדים הומניטריים לנוע בבטחה ובביטחון.
9. מתן המשאבים הדרושים לאונר״א,1 עמוד השדרה של הפעילות ההומניטרית בעזה, שיאפשרו לה לספק סיוע מציל־חיים.
10. עצירתם של מסעות ההכפשה נגד האו״ם וארגונים לא ממשלתיים העושים כמיטב יכולתם להציל חיים.

הסוכנויות ההומניטריות מחויבות לתפקידן, למרות הסיכונים. אבל אי אפשר להותיר אותן לאסוף את השברים.

אנו קוראים לישראל למלא את המחויבויות המשפטיות המוטלות עליה מכוח המשפט ההומניטרי הבינלאומי ומשפט זכויות האדם הבינלאומי, לספק מזון ואספקה רפואית ולאפשר פעילויות סיוע, וקוראים למנהיגי העולם למנוע מאסון גרוע עוד יותר להתרחש.

על החתום:

• מר מרטין גריפיתס, מתאם סיוע החירום ותת־מזכ״ל לעניינים הומניטריים (משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים)
• גברת סופיה שפרכמן סיניירו, מזכ״ל, ארגון CARE International
• ד"ר צ׳ו דונגיו, מנכ״ל, ארגון המזון והחקלאות של האו״ם
• גברת ג׳יין בקהרסט, יושבת ראש דירקטוריון המועצה הבינלאומית לסוכנויות וולונטריות (ICVA) (Christian Aid)
• מר ג׳יימי מן, מנכ״ל, המועצה הבינלאומית לסוכנויות וולונטריות (ICVA)
• מר טום הארט, מנכ״ל ונשיא, InterAction
• גב׳ איימי א׳ פופ, מנכ״לית, ארגון ההגירה הבינלאומי (IOM)
• גב׳ טג׳אדה ד׳אוין מקנה, מנכ״לית, Mercy Corps
• מר פולקר טורק, הנציב העליון לזכויות האדם מטעם האו״ם
• גב׳ ג׳נטי סריפטו, נשיאה ומנכ״לית, Save the Children
• גב׳ פולה גביריה בטנקור, השליחה המיוחדת מטעם האו״ם לענייני זכויות האדם של עקורים פנימיים
• מר אכים שטיינר, מנהלן, תוכנית הפיתוח של האו״ם
• דר׳ נטליה קאנם, מנכ״לית, קרן האוכלוסין של האו״ם
• מר פיליפו גרנדי, הנציב העליון לענייני פליטים מטעם האו״ם
• מר מיכל מלינאר, מנכ״ל זמני, תוכנית היישובים של האו״ם (UN-Habitat)
• גב׳ קתרין ראסל, מנכ״לית, יוניסף
• גב׳ סימה באהוס, תת־מזכ״ל ומנכ״לית, ארגון האו״ם לקידום והעצמת נשים, UN Women
• גב׳ סינדי מקיין, מנכ״לית, תוכנית המזון העולמית
• דר' טדרוס אדהנום גברייסוס, מנכ״ל ארגון הבריאות העולמי

סוכנות הסעד והתעסוקה של האו״ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר״א) תומכת באופן מלא בהודעה זו.