גידול משמעותי בייצוא חקלאי / העברות חקלאיות מעזה בשנת 2016

העונה העיקרית של ייצוא/העברות[i] של התוצרת החקלאית מעזה החלה בדצמבר. נפח התוצרת המיוצאת מעזה גדל מאז שלהי 2014, בעקבות ההקלות בהגבלות הישראליות על הוצאת סחורות לשווקים בגדה המערבית ובישראל. סך ההכנסות בשנת 2016 (עד ל־8 בדצמבר) היה 11.9 מיליון דולר, גידול של כמעט 80% לעומת שנת 2015 (6.7 מיליון דולר) ויותר מפי חמישה מההכנסות בשנת 2014 (2.2 מיליון דולר). למרות שיפור זה, ההכנסות בשנת 2016 הן עדיין כמחצית מן ההכנסות שתועדו בשנת 2007, שבה הוטל המצור.

ייצוא חקלאי / העברות חקלאיות מרצועת עזה (באלפי דולר)

ענף גידול התותים מתקשה להתאושש

תות שדה הוא אחד הגידולים החקלאיים ששוֹוְיים הוא הגבוה ביותר, ולפני הטלת המצור ב־2007 היווה יותר משליש מההכנסות מייצוא/העברות. ההגבלות החמורות שהוטלו בעשור האחרון הרתיעו מאוד חקלאים מגידול תות שדה, מאחר שהתוצרת החקלאית עלולה להציף בסופו של דבר את השוק המקומי, שבו מקבלים חקלאים – אם הם מצליחים בכלל למכור את תוצרתם – פחות מ־30% מהשווי המתקבל בשווקים חיצוניים.

הקלות בהגבלות על העברות תות שדה הוחלו באמצע העונה של שנת 2015, כשהמשאית הראשונה הורשתה לצאת אל הגדה המערבית. נכון לעכשיו אין מכסות על מכירת תות שדה מעזה לגדה המערבית, האיחוד האירופי או רוסיה, בעוד הייצוא לישראל עדיין אסור. בהנחה שלא יוטלו הגבלות נוספות, מעריכים כי ניתן יהיה לייצא 400 טון תות שדה בשווי יותר מ־1 מיליון דולר, נתון שיכפיל את ההכנסות שהתקבלו מענף זה בעונת 2016-2015.[ii]

למרות גידול משמעותי בשנתיים האחרונות בהיקף התוצרת ששווקה מחוץ לעזה, ההגבלות הנוכחיות ממשיכות למנוע התאוששות משמעותית יותר במגזר החקלאי, ובמיוחד בענף גידול תות השדה. הגבלות אלה כוללות: מכסות מוגבלות המוטלות על הכמות והסוגים של מוצרי הייצוא המורשים להגיע לשווקים בישראל;[iii] הגבלות חמורות על יבוא של מספר תשומות חקלאיות המוגדרות על ידי ישראל כפריטים "דו־שימושיים", כגון חומרי דשן בריכוזים מסוימים, לוחות עץ וצינורות פלדה בקטרים ספציפיים;[iv] עיכובים בהוצאת תוצרת חקלאית טרייה בשל בדיקות ממושכות במעבר כרם שלום; הגבלות על גובה המשאיות המורשות לעבור במעבר זה – 1.6 מטר במקום 1.9 המטרים שקובע התקן הבינלאומי; וגישה מוגבלת של חקלאים לשטחים בטווח 300 מטר מגדר המערכת עם ישראל.

תרומת החקלאות לתמ״ג ברצועת עזה (באלפי דולרים)

חקלאות כמנגנון התמודדות

עם כניסתו של המצור לשנתו העשירית, אין כל סימן לצמצום הפער החברתי־כלכלי בין רצועת עזה לגדה המערבית. ברבעון השלישי של 2016 היה שיעור האבטלה ברחבי רצועת עזה 43.2%, לעומת 19.6% בגדה המערבית.[v] בעזה, מעריכים כי 47% ממשקי הבית סובלים במידה בינונית או חמורה מחוסר ביטחון תזונתי.[vi]

למרות ירידה משמעותית בכלל התמ״ג בין 2005 ל־2008, גדל התמ״ג החקלאי במהלך תקופה זו. ההאצה בערך המוסף החקלאי קשורה לשינוי בכוח העבודה, ובמעבר לחקלאות ככל שהזדמנויות תעסוקה אחרות פחתו. יחד עם זאת, עם העלייה בתמ״ג הכולל בין 2011 ל־2013 ירד הערך המוסף החקלאי,[vii] נתון המצביע על כך שבעזה משמשת עבודה חקלאית מנגנון התמודדות כשהכלכלה מקרטעת.

הירידה בערך המוסף החקלאי מ־2013 עד 2014 משקפת צמצום משמעותי בשטח הגידול החקלאי, בעיקר בשל הנזק שנגרם במהלך מעשי האיבה ביולי־אוגוסט 2014 (מ־201 אלף דונם ל־187 אלף דונם).[viii] למרות מאמצים נרחבים,[ix] כמעט מחצית מהאדמה החקלאית שניזוקה במהלך הסכסוך טרם שוקמה.

* מאמר זה נמסר על ידי ארגון המזון והחקלאות של האו״ם